סמ"ר חיים סבח ז"ל חיים נולד ב- 13.12.2003.

 

האח הקטן בבית לשתי אחיות שאחת מהן עם צרכים מיוחדים. חיים תמיד היה האור של הבית והקסם מהרגע שהגיע לעולם. למד ביצחק שמיר בחולון ומשם עבר לחטיבת ארן ולתיכון קרית שרת.

 

במקביל שיחק כדורסל במחלקת הנוער שח הפועל חולון והיה אוהד של הקבוצה. אהוב על חבריו ועל מוריו ועם אחד המורים אף היה בקשר עד יומו האחרון.

 

כאשר הגיע זמנו להתגייס, דחה את הגיוס והחליט ללמוד עתודה - יג' יד' במחשבים אך מהר מאוד הבין שזה לא בשבילו והוא רוצה להתגייס. לחיים הייתה אפשרות לעשות ת"ש ולחזור הביתה בכל יום בעקבות האחות הגדולה עם הצרכים המיוחדים אך חיים לא ויתר והחליט למרות הכל ללכת לשירות לקרבי ולהרגיש משמעותי.

 

חיים התחיל טירונות ולאחר שסיים יצא באופן ישיר לקורס מכים אותו סיים בהצטיינות. בהמשך הגיע לצפון ושם פיקד על הצוות שאיתו היה בטירונות. לאחר מכן הוצע לחיים להיות רס"פ ולרדת מהקרבי. הוא ניסה את התפקיד במשך כמה שבועות אבל עדיין משהו בער בו והחליט שלא משנה מה - הוא רוצה להיות קרבי ולהרגיש שהוא תורם למדינה ככל האפשר.

 

חיים נלחם לחזור לצוות שלו, לצוות הרחפנים המשרת על גבול לבנון ואכן כך היה. הצוות של חיים יצאו יחד למבצעים גדולים וחיסלו המון מחבלים ואפילו מנעו כניסת מחבלים לישראל ובכך הצליחו למנוע את ה- 7.10 בפעם השנייה. לקראת סוף חייו, חיים יצא לרגילה והחליט לנסוע עם בת זוגתו לאילת. לאחר שחזרו חיים החליט לראות את כל מי שהיה חשוב לו וביקר אותם, החל מסבא וסבתא דרך אחותו הגדולה והאחיין, ההורים והחברים. יש המניחים שכאילו חיים הרגיש שמשהו הולך לקרות.

 

ביום שלישי ב- 7.5 חזר חיים לבסיס וב- 8.5 הזמן שלו ושל כולנו נעצר. הצוות של חיים וחיים יצאו לפעילות כמו בכל יום ויום. בשעת ארוחת הצהריים (אזור 14:00) קראו לצוות לאכול אך מישהו מהצוות נדרש לשמור על הציוד. חיים התנדב והחליט שהוא נשאר (חדר האוכל נמצא במרחב המוגן) ושלח את חבריו לצוות לאכול. בעוד שחיים שומר על הציוד התחילו לשמוע שריקות בבסיס של נפילת פצמ"ר מהגבול. בעת שמיעת השריקה יש לשוהים בסביבה כמה שניות להגיע למרחב המוגן. הפצמ"ר הראשון פגע רחוק מחיים אבל הפצמ"ר השני שנשלח כבר לא פספס ופגע לצערנו בחיים שלנו.

 

חיים לא הספיק להסתתר ולהיכנס אל המרחב המוגן. הפצמ"ר שלקח את חיים לקח גם חלק מאיתנו.